Vayedaber

רִבִּי הֲוָה מַמְנֵי תְּרִין מִינּוּיִין. אִין הֲווּן כְּדַיי הָיוּ מִתְקַייְמִין. וְאִין לָא הֲווּן מִסִתַּלְּקִין. מִדְּדָמָךְ פְּקִיד לִבְּרֵיהּ. אֲמַר. לָא תַעֲבִיד כֵּן אֶלָּא מְנִי כוּלְּהוֹן כְּחָדָא. וּמְנִי לְרִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה בְּרֹאשָׁה. וְלָמָּה לָא מְנִיתֵיהּ הוּא. אָמַר רִבִּי דְּרוֹסָה. בְּגִין דְּצַווְחִין עֲלוֹי צִיפּוֹרָאֵיי. וּבְגִין צְווָחָה עָֽבְדִין. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵה. עַל שֶׁהֵשִׁיבוֹ טַעַם בָּרַבִּים. רִבִּי הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי. וְזָֽכְר֨וּ פְלִֽיטֵיהֶם אוֹתִ֗י וְהָי֣וּ אֶל הֶֽהָרִ֗ים כְּיוֹנֵ֧י הַגֵּֽאָי֛וֹת כּוּלָּם֖ הוֹמִיּוֹת. אֲמַר לֵיהּ. הוֹמוֹת. אֲמַר לֵיהּ. הֵן קָרִיתָהּ. אֲמַר לֵיהּ. קֳדָם רַב הַמְנוּנָא דְבָבֶל. אֲמַר לֵיהּ. כַּד תִּיחוֹת לְתַמָּן אֱמוֹר לֵיהּ דִּמְנִייָתָךְ חֲכִים. וִיֵדַע דְּלָא מִיתְמַנִּי בְיוֹמוֹי. מִן דִּדְמָךְ בָּעָא בְּרֵיהּ מַמְנִיתֵיהּ וְלָא קְבִיל עֲלֵיהּ מִתְמַנְייָא. אֲמַר. לֵית אֲנָא מְקַבֵּל עָלַי מִתְמַנְייָא עַד זְמַן דִּתְמַנִּי רִבִּי פַס דְּרוֹמָא קָמַיי. וַהֲוָה תַמָּן חַד סָב. אֲמַר. אִין חֲנִינָה קֳדָמַיי אֲנָא תִינְייָן. אִין רִבִּי פַס דְּרוֹמַיָּא קֳדָמַיי אֲנָא תִינְייָן. וּקֵבִיל עֲלוֹי רִבִּי חֲנִינָה מִתְמַנְייָא תְּלִיתָאִי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אין חנינה. זהו רבי חמא בר חנינא אם היא הראשון אני השני אחריו ואין ר' פס מרומא וכו' וקבל עליו רבי חנינה שלא יתמנה לפניהן והשלישי נתמנה הוא:

כד תיחות לתמן. לבבל א''ל לרב המנונא שמניתיך לחכם והבין ר' חמא שלא יתמנה ביומי דרבי שרמז לו כד תיחות לתמן ואיני ממנה אותך עכשיו:

א''ל. רבי הן קריתה. היכן קריתה כך:

אמר ר''א בר' יוסי. לא בשביל כך אלא על שהשיבו טעם ברבים כדלקמיה וחרה רבי עליו דרבי היה יתיב מתני לדרוש הפסוק הזה וזכרו וגו' וא''ל ר' חמא הומות קרינן:

ובגין צווחה עבדין. בתמיה ומה היה רבי משגיח עליהם:

רבי הוה ממנה תרין מינויין. כך היה רגיל להמנות לשנים כאחד ואם היו כדאי לכך היו מתקיימים ואם לאו היו מסתלקין ומינה אחרים תחתיהן ומשהלך לעולמו צוה לר''ג בנו לא תעשה כן אלא תמנה לכל הראוים כאחד. ואיידי דאיירי במנויי בתי אבות מייתי להא:

בגין דצווחין עלוי. בשביל שאנשי צפורי היו קובלין עליו בציפורי:

אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת עָלוּ מִן הַגּוֹלָה. יְדַעְיָה חָרִים פַּשְׁחוּר וְאִמֵּר. וְהִתְנוּ עִמָּהֶן הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן שְׁאֲפִילוּ יְהוֹיָרִיב עוֹלֶה מִן הַגּוֹלָה שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶת הַמִּשְׁמָר שֶׁלְּפָנָיו אֶלָּא יֵיעָשֶׂה טְפֵילָה לוֹ. וְעָֽמְדוּ הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן וְעָשׂוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע גּוֹרָלוֹת וְהִטִּילוּם בְּקַלְפֵּי. וּבָא יְדַעְיָה וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ. וּבָא חָרִים וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ. [וּבָא פַשְׁחוּר וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ. וּבָא אִמֵּר וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ.] וְהִתְנוּ עִמָּהֶן הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן שֶׁאֲפִילוּ יְהוֹיָרִיב עוֹלֶה מִן הַגּוֹלָה שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶת הַמִּשְׁמָר שֶׁלְּפָנָיו אֶלָּא יֵיעָשֶׂה טְפֵילָה לוֹ. וְעָֽמְדוּ רָאשֵׁי מִשְׁמָרוֹת וְעָשׂוּ עַצְמָן בָּתֵּי אָבוֹת. וְיֵשׁ מִשְׁמָר שְׁהָיָה בוֹ חֲמִשָּׁה שִׁשָּׁה שִׁבְעָה שְׁמוֹנָה תִשְׁעָה. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ חֲמִשָּׁה שְׁלֹשָׁה מַקְרִיבִין שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁנַיִם מַקְרִיבֵין אַרְבָּעָה יָמִים. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ שִׁשָּׁה חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין חֲמִשָּׁה יָמִים וְאֶחָד מַקְרִיב שְׁנֵי יָמִים. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ שִׁבְעָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַקְרִיב אֶת יוֹמוֹ. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ שְׁמוֹנָה שִׁשָּׁה מַקְרִיבִין שִׁשָּׁה וּשְׁנַיִם מַקְרִיבֵין יוֹם אֶחָד. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ תִשְׁעָה חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין חֲמִשָּׁה יָמִים וְאַרְבַּע מַקְרִיבִין שְׁנֵי יָמִים. 20b וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁקָּֽבְעוּ עַצְמוֹן לְעוֹלָם. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בַשַּׁבָּת הָיָה בַשַּׁבָּת לְעוֹלָם. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְעוֹלָם. וְיֶשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר. וְיֶשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ מַגְרִילִין עַל כָּל שָׁבוּעַ וְשָׁבוֹעַ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ועשו עצמן בתי אבות. לכל הימים מימי השבוע ויש משמר וכו' כדקחשיב ואזיל:

שאפי' יהוריב וכו'. שהוא היה הראשון של הכ''ד ולא עלה עכשיו והתנו שאף אם יעלה אחר כך שלא ידחה וכו':

ארבע משמרות עלו מן הגולה וכו'. תוספתא היא ריש פ''ב:

אָמַר רִבִּי לֵוִי מְגִילַּת יוּחֲסִין מָֽצְאוּ בִירוּשָׁלִַם וְכָתוּב בָּהּ. הִלֵּל מִן דְּדָוִד. בֶּן יָצַף מִן דְּאָסָף. בֶּן צִיצִּית הַכֶּסֶת מִן דְּאַבְנֵר. בֶּן קּוּבִּיסִין מִן דְּאַחְאָב. בֶּן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ מִן דְּכָלֵב. רִבִּי יַנַּיי מִן דְּעֵלִי מן יְהוּדָה מִן צִיפּוֹרִין. רִבִּי חִייָה רַבָּה מִבְּנֵי שְׁפַטְיָה בֶּן אֲבוּטָל. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲלַפְתָּא מִבְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב. רִבִּי נְחֶמְיָה מִן נְחֶמְיָה הַתִּרְשָׁתָא.

שְׁלֹֹשָה סְפָרִים מָֽצְאוּ בָעֲזָרָה. סֵפֶר מְעוֹנֵי. וְסֵפֶר זַעֲטוּטֵי. וְסֵפֶר הִיא. בְּאֶחָד מָֽצְאוּ כָתוּב מְעוֹן אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם. וּבִשְׁנַיִם כָּתוּב מְעוֹנָה אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם. וְקִייְמוּ שְׁנַיִם וּבִיטְלוּ אֶחָד. בְּאֶחָד מָֽצְאוּ כָתוּב וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת זַעֲטוּטֵי בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. וּבִשְׁנַיִם כָּתוּב וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת נַֽעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. וְקִייְמוּ שְׁנַיִם וּבִיטְלוּ אֶחָד. בְּאֶחָד מָֽצְאוּ כָתוּב תֵּשַׁע הִיא. וּבִשְׁנַיִם כָּתוּב אַחַד עֶשְׂרֵה הִיא וְקִייְמוּ שְׁנַיִם וּבִיטְלוּ אֶחָד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שלשה ספרים. מצאו בעזרה וכו' בפרק ששי ממסכת סופרים גריס לזה אמר רבי שמעון בן לקיש שלשה ספרים וכו' וגריס שם באחד כתוב אחד עשר הוא ובשנים מצאו כתוב שאחד עשר כתוב היא וכלו' י''א פעמים כתיב היא בויו וקרינן היא ובשנים מצאו כתוב שהי''א כתיב היא כדקרינן:

שְׁמוּאֵל וְאִילֵּין דְּבֵית שִׁילֹא הֲווֹן שְׁאָלִין בִּשְׁלָמֵיהּ דִּנְשִׂייָא בְּכָל יוֹם. וַהֲווֹן אִילֵּין דְּבֵית שִׁילֹא עֲלִין קָדֳמֵיי וְיָֽתְבִין קָדֳמֵיי. פָּֽלְגוֹן אִיקָר לִשְׁמוּאֵל וְאַייתִיבוּנֵיהּ קָדֳמֵיי. עָאַל רַב לְתַמָּן וּפְלַג לֵיהּ שְׂמוּאֵל אִיקָר [וְאוֹתְבוּנֵיהּ קָדֳמֵיי.] אָֽמְרִין אִילֵּין דְּבֵית שִׁילֹה. אֲנָן תִּינְייָנִין אֲנָן. וּקְבִל שְׁמוּאֵל מֶיתַב תָּלִיתָאֵי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

פלגון איקר. לבסוף חלקו כבוד לשמואל והושיבו אותו לראש לפניהם וכשעלה רב לבבל חלק לו שמואל כבוד והושיבו לפניו ואמרו אלין דבית שילא אנן במקומינו לשניים יושבים כמקודם וקבל עליו שמואל להיות הוא יושב בשלישי:

אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. זָכִית מַאַרְכָה יוֹמִין. אִין בְּגִין הָדָא מִילְּתָא לֵית אֲנָא יְדַע. אִין בְּגִין דַּהֲוִית סְלִיק מִן טִיבֵּרִיָּא לְצִיפּוֹרִין. [וַהֲוִינָאַ] עֲקִים אִיסִרָטִין מֵּיעוֹל מִישְׁאוֹל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָא בְּעֵין תִּינָה לֵית אֲנָא יְדַע.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

זכיתי לאריכות ימים ולא ידעו. אם בגין הדא מילתא דענווה שעשיתי או אם בשביל שהייתי נוהג כשעליתי מטבריא לצפורי הייתי מעקם הדרך ולשאול בשלומו דרבי שמעון בן חלפתא במקום עין תינה ולית אנא ידע איזה זכות גרם לי לאריכות ימים ושנים:

משנה: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן קוֹרִין בְּרֵאשִׁית וִיְהִי רָקִיעַ. בַּשֵּׁנִי יְהִי רָקִיעַ יִקָּווּ הַמַּיִם. בַּשְּׁלִישִׁי יִקָּווּ הַמַּיִם יְהִי מְאוֹרוֹת. בָּרְבִיעִי יְהִי מְאוֹרוֹת יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם. בַּחֲמִישִׁי יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם וְתוֹצֵא הָאָרֶץ. בַּשִּׁשִּׁי וְתוֹצֵא הָאָרֶץ וַיְכוּלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְבָל צָבָאָם. פָּרָשָׁה גְדוֹלָה קוֹרִין אוֹתָה בִּשְׁנַיִם וְהַקְּטַנָּה בְּיָחִיד. בַּשַּׁחֲרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה נִכְנָסִין וְקוֹרִין עַל פִּיהֶן כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע. עֶרֶב שַׁבָּת בַּמִּנְחָה לֹא הָיוּ נִכְנָסִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת׃ כָּל יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל אֵין בּוֹ מַעֲמָד שַׁחֲרִית. קָרְבַּן מוּסָף אֵין בּוֹ נְעִילָה. וְקֻרְבַּן עֵצִים אֵין בּוֹ מִנְחָה דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לוֹ בֶן עַזַּאי, כָּךְ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה קָרְבַּן מוּסָף אֵין בּוֹ מִנְחָה וְקֻרְבַּן עֵצִים אֵין בּוֹ נְעִילָה. חָזַר רַבִּי עֲקִיבָה לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְדִבְרֵי בֶן עַזַּאי׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

פרשה גדולה קורין אותה בשנים בפ' בראשית לאחר שקרא הראשון שלשה פסוקים חוזר השני וקורא פסוק השלישי שקרא הראשון ומשלים פ' בראשית והשלישי קורא יהי רקיע:

בשני הראשון קורא יהי רקיע ושנים קוראין יקוו המים וכן כולם:

בשחרית וכו'. הכא מיירי בשאר מעמדות שהיו בא''י חוץ לירושלים שהן היו קוראין במעשה בראשית כמשפטן אפי' ביום שיש בו קרבן מוסף דהא אינהו לא טרידי אבל המעמדות שהיו בירושלים ביום שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין במוסף במעשה בראשית כדתנן לקמן קרבן מוסף אין בו במנחה והשתא קרבן מוסף דחי מעמד דמנחה דלאו דידיה הוא מעמד דידיה לא כל שכן:

בשחרית ובמוסף וכו'. ה''ק בשחרית ובמוסף הוא דמביאין ס''ת וקורין פרשה גדולה בשני' וקטנה ביחיד אבל במנחה אין מביאין ספר תורה מפני טורח התענית אלא נכנסין וקורין ע''פ כקורין את שמע:

ערב שבת במנחה לא היו נכנסין. לבה''כ ולא היו קורין כלל מפני כבוד השבת שהיו טרודין לתקן צרכי השבת:

מתני' כל יום שיש בו הלל. כגון ימי חנוכה שיש בהן הלל ואין בהם מוסף אותן שהיו במעמד לא' היו קורין שום פרשה בשחרית לפי שלא היה להם פנאי לעשות המעמד והלל דוחה אותו:

קרבן מוסף אין בו נעילה. ראש חדש שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין שום פרשה בנעילה בירושלים וכל שכן שלא היו קורין פרשה במוסף עצמו ולא במנחה שהיא קודם לפי שהיו טרודין במוסף שיש בו להקריב יותר מתמיד שהוא אחד:

וקרבן עצים אין בו מנחה. כלומר יום שיש בו קרבן עצים כבמתני' דלקמן ואין בו קרבן מוסף דוחה מעמד של מנחה אבל לא של נעילה דברי ר' עקיבא:

אמר לו בן עזאי כך היה ר' יהושע שונה קרבן מוסף דוחה מעמד דמנחה וקרבן עצים דוחה אף מעמד דנעילה וכ''ש שדוחה מעמד דמנחה שקרבן עצים היה קרב קודם תמיד של בין הערבים ואם דוחה מעמד של נעילה כ''ש שדוחה של מנחה הסמוך לו:

חזר ר''ע להיות שונה כדברי בן עזאי. ומשום דקרבן מוסף מדברי תורה הוא ודין הוא שלא ידחה אלא מעמד דמנחה דליכא למיחש דלמא מידחי קרבן דדברי תורה לא בעי חיזוק אבל קרבן עצים אע''פ שתקנת נביאים היא כדברי סופרים דמי ובעי חיזוק ודין הוא דלידחי מעמד דמנחה ודנעילה כי היכי דלא לידחי לקרבן עצים:

מתני' ביום הראשון. של שבוע קורין בראשית יהי רקיע לפי שאין בפרשת בראשית לבדה ט' פסוקים כדי קריאת כהן לוי וישראל וכן כולם ובששי תוצא הארץ ויכלו לפי שאין בפ' תוצא הארץ אלא ח' פסוקים לפיכך קורין ויכלו:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. לְעוֹלָם אֵין הָעוֹלָם עוֹמֵד אֶלָּא עַל הַקָּרְבָּנוֹת. תַּמָּן תַּנִּינָן. שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיֵרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר. עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד. עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים׃ וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד. וָֽאָשִׂ֤ים דְּבָרַי֙ בְּפִ֔יךָ. זוֹ תוֹרָה. וּבְצֵ֥ל יָדִ֖י כִּסִּיתִ֑יךָ. זֶה גְמִילּוּת חֲסָדִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָסוּק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילּוּת חֲסָדִים זָכָה לֵישֵׁיב בְּצִילּוֹ שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הָדָא הִיא דִכְתִיב מַה יָּקָ֥ר חַסְדְּךָ֗ אֱ֫לֹהִ֥ים וּבְנֵי֥ אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֜נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן׃ לִנְטוֹעַ שָׁמַ֨יִם֨ וְלִיסוֹד אָ֔רֶץ. אֶלֶּא הַקָּרְבָּנוֹת. וְלֵאמֹ֥ר לְצִיּ֖וֹן עַמִּי אָֽתָּה׃ אֵילּוּ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי חִינְנָא בַּר פָּפָּא. חִיזַּרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלָא מָצָאנוּ שֶׁיִּקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל צִיּוֹן אֶלָּא זֶה. וְלֵאמֹ֥ר לְצִיּ֖וֹן עַמִּי אָֽתָּה׃ תַּמָּן תַּנִּינָן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד. עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם. וּשְׁלָשְׁתָּן דָּבָר אֶחָד הֵן. נַעֲשֶׂה הַדִּין נַעֲשֶׂה אֱמֶת. נַעֲשֶׂה אֱמֶת נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם. וְאָמַר רִבִּי מָנָא. שְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד. אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמת ומשפט שלום וגו'. בפסוק נאמר אמת מקודם אלא שפטו יתירה הוא דדריש דהא כבר כתיב ומשפט והל''ל יהיה בשעריכם אלא דה''ק אמת ומשפט כשהאמת בא ע''י שנעשה הדין ומשפט בתחלה אז בא שלום ע''י כך וזהו דלא כתיב ושלום כמו גבי משפט והיינו דכתיב אח''כ שפטו בשעריכם ר''ל שהכל תלוי אם תנהגו כך שעל ידי משפט בשעריכם יבא האמת ואז יהיה שלום:

תמן תנינן. שם:

זו גמילות חסדים. שהוא ביד לפיכך זוכה לבצל ידי כסיתיך:

תמן תנינן. פ''ק דאבות:

[תַּנֵּי.] סֵדֶר הֵסֵב. בַּזְּמַן שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִיטּוֹת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן [עוֹלֶה] מֵיסַב בְּרֹאשׁ הָעֶלְיוֹנָה. וְהַשֵּׁינִי לוֹ לְמַטָּה מִמֶּנּוּ. בַּזְּמַן שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ מִיטּוֹת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן עוֹלֶה וּמֵיסַב בְּרֹאשׁ הָאֶמְצָעִית. וְהַשֵּׁינִי לוֹ לְמַעֶלָה וְהַשְּׁלִישִׁי לוֹ לְמַטָּה הִימֶינּוּ. וְכֵן מְסַדְּרִין וְהוֹלְכִין. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. 21a אָבוֹת דֶּרֶךְ הֵסֵב הֵן קְבוּרִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אבות דרך הסב הן קבורין. אברהם באמצע יצחק מכאן ויעקב מכאן:

סדר הסב. של הסעודה:

תני. בתוספת' דברכות פ''ד:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source